מה קורה כשיש קצת (הרבה) יותר מדי משימות?
הרגשת הזאת של הלחץ, ההתכווצות הזאת בבטן וההרגשה שאין סבלנות לאף אחד?
אז מה כן אפשר לעשות?
לקחת דף ועט, לחלק את הדף לארבע ולרשום כותרות;
1. משימות ממש דחופות
2. משימות דחופות.
3. משימות שיכולות לחכות.
4. משימות ממש לא דחופות.חשוב ביותר:
בטור הראשון לרשום עד 3 משימות!
לקפל את הדף כך שרואים רק את טור 1.אחרי שמסיימים את טור 1 – לחזור על התהליך.
הסבר:
חלק לא מבוטל מהמתח נובע מהאחריות לזכור את כל המשימות.
הכתיבה משחררת את האחריות לזכור.
כמו כן תוך כדי חלוקה לטורים נוצר תעדוף משימות ואז אין את הלחץ היום מהמשימה של מחר.
לגבי טור 4: גם את המשימות האלה כדאי לרשום כדי “לפנות מקום בראש”.בהצלחה
